חברה שלי עמדה מול מקרר הגבינות בסופרמרקט. היא חיפשה משהו ספציפי,
ממש סרקה את המקרר מצד לצד ובחזרה. "איך זה שאף פעם אין את הקוטג' גרגירים
שלי. לא משנה באיזה סופר או מכולת מדובר - תמיד זה חסר". ובאמת היה קוטג'
מלוח של חברה Y וקוטג' דייסה של חברה Z, אבל קוטג' גרגירים של
חברה X לא היה.
הראיתי לה כמה מעט שטח מקרר מוקצה למוצרי חברת X, לעומת השטח שמוקצה
למוצרי חברה Z ובטח
לעומת הטריטוריה הבלתי מעורערת של חברה Y. הסברתי גם שיש מצב
שבמחסן יש מלאי של קוטג' הגרגירים שהיא כל כך אוהבת, אבל אין סדרן של חברה X שיעמיס ויסדר זאת במקרר. ויש עוד הרבה גורמים
בפונקציה המסובכת של הקוטג' במקררי החנויות.
בשבע עשרה השנים האחרונות אני עוסק במכירות, מתוכם כעשר שנים בשוק
המזון, הן מצד הספק והן כאיש מטה באחת מרשתות השוק המאורגן הגדולות. בשנות עבודתי למדתי
שאין בית ספר טוב למכירות בשוק המזון כמו עבודת שטח והכרתו בעבודת רגליים מאומצת. קידמה,
טכנולוגיה, תקציבי ענק ומוצר טוב אינם תמיד ערובה להצלחה אם לא נשכיל לשלב אותם יחד
עם קשרי עבודה טובים עם לקוחותינו.
החלטתי להעלות על הכתב את התובנות וההארות שצברתי. לפעמים זה יהיה
בנימה רצינית אבל לא מתחייב שתמיד, לפעמים אעמיק בחפירות ארוכות אבל גם פוסט קצר
יכול להיות משמעותי. הקיצר, הבנתם את הראש.
לונדון? חשבתי שברלין היא המועדפת...
השבמחקכנראה שחמש שנות הכרות לא הספיקו לנו להשלים פערים.
בהצלחה. זה נראה מקסים.